עיני כל הכלכלנים נשואות אל עבר המדינות המתפחות, בדגש על מדינות ה-BRIC, בכדי שימשכו את אוכלוסיית העולם מן המיתון בו אנו נמצאים. תחזיות הצמיחה למדינות ה-BRIC עומדות על למעלה מ-6% לשנה הנוכחית, ואף גבוה מכך לשנה הבאה, כאשר יתר מדינות העולם צפויות לדשדש במקום לכל היותר.
מבין כולן, המשמעותית ביותר הינה סין, וזאת עקב גודלה והפיכתה למרכז פעילות היצור העולמית. ירידת הביקושים מצד הצרכן האמריקני חייבה את הממשל הסיני ליזום תוכניות תמריצים עצומות, אשר הגיעו מעל 14% מן התמ"ג. בנוסף, השלטונות הסינים הנחו את הבנקים הסינים להקל בדרישות האשראי לאזרחים וזאת בכדי לתמוך בתעשייה המקומית, אשר נפגעה משמעותית במיתון העולמי. בחודשים האחרונים נדמה היה שאכן התוכניות הללו מצליחות, כאשר הממשל הציג צמיחה של כ-8% בשנה הנוכחית, הבורסה זינקה מעל 100% מאז השפל של 2008, והצריכה הפרטית בסין הגיעה לשיאים חדשים.
אלא, שמסתבר שהנתונים אותם הציגה סין אינם מדוייקים, וזאת בלשון המעטה. מאמר מרתק במגאזין Foreign Policy מביא הוכחות לגבי פעולות אותן ביצע הממשל שמטרתן להטעות את הציבור הסיני ועימו את כלל העולם העוקב אחר המתרחש:
עקב המיתון פוטרו בסין כ-20 עד 30 מיליון עובדים. אולם מסתבר, שבפועל פוטרו פי 2 עובדים, אלא שהממשל דרש מבעלי המפעלים להציע סכומי כסף גבוהים לעובדים שיתפטרו בעצמם, ובכך ישפרו את הססטיסטיקה הלאומית של שוק העבודה. להערכת מומחים מדובר על כ-50 מיליון מפוטרים בשנה האחרונה, כמות השווה לכל כוח העבודה בגרמניה.
תחזית התמ"ג שמפרסמת הממשלה המרכזית הופכים להיות היעד לכל עובדי הממשל, והם אף מתוגמלים במידה והאיזור עליו הם אחראים משיג את יעדי הצמיחה שלו. במידה והממשל אינו עומד בתחזיות שלו, כבודו של הממשל נפגע (Lose Face), ולכן על כל עובדי המנגנון לדאוג שדבר שכזה לא יקרה. אנשי המחוזות השונים הינם אוטונומיים לגבי הנתונים של הטריטוריה שלהם, ולכן הם נוטים להציג מספרים וסטטיסטיקה שאיננה מבוקרת וככל הנראה גם איננה אמינה, ובלבד שקידומם לא יפגע, והממשל יעמוד ביעדיו.
באוקטובר האחרון, פירסם סגן ראש הממשלה הודעה הקובעת שהפעילות הסטטיסטית בסין עדיין לוקה בחסר, דבר שתומך באמור לעיל, וככל הנראה מעיד על המתרחש במדינה.
הממשל הסיני טוען שלמרות ירידה של כ-25% ביצוא מסין, התוצר לא התכווץ כלל, ואף צמח משמעותית אודות לגידול בצריכה הפרטית. אלא שנתונים קמעונאיים ואחרים מציגים תמונה שונה. אמנם נתוני הסוחרים מציגים גידול של 15% במכירות מוצרי ברי קיימא, אלא שקיימות עדויות שמפעלים בסין קונים זה מזה את התוצרת, כך שזו לא מגיעה לשווקים ולא באמת הופכת לצריכה פרטית כהגדרתה. בכך משפיעה המדינה על הסטטיסטיקה הלאומית, בלא שבפועל התקיימה פעילות כלכלית.
בנוסף, למרות שממשל מציג צמיחה של מעל 6%, הרי שצריכת החשמל במדינה ירדה בכ-2%, ובכך אינה תומכת במגמה אותה מציג הממשל. הממשל גם הוסיף את כספי תוכניות התמריצים לתמ"ג עוד לפני שהכסף אכן מומש או אפילו לפני שנקבעה מטרה כלשהי לניצולו.
נראה שהממשל מונע מתוך חשש שהציבור יבין את גודל המשבר במדינה, דבר שיכול להביא לחוסר שקט ציבורי ואולי אף להתפרצות של מהומות אזרחים וסטודנטים כפי שקרה לפני כ-2 עשורים.
